הנאום של בנימין פיימר בטקס הסיום תשס"ח
לפני מספר חודשים, הצטרפתי לתוכנית "הקשר הרב דורי" ואני מרוצה מאוד מהתוכנית. למרות, שאני לא צעיר, התוכנית מוצאת חן בעיניי, כי אני יכול להכיר את הדבר החדש, משהו שמשתמשים בו בכל העולם.
יש בעברית פתגם: "איזהו חכם הלומד מכל אדם". את המחשבים מלמדות אותי שתי בחורות נחמדות. תלמידה בשם שובל, היא בגיל הנינים שלי, והמורה אלה, היא בגיל הנכדים שלי. אני לא מתבייש שהן כל כך צעירות ממני.
הודות לתוכנית מתחזק הקשר בין הדורות. לדור הצעיר יש ידע במקצועות שונים, שאנחנו לא קיבלנו קודם, כי לא היו מקצועות כאלה בזמננו שהיינו צעירים.
יש נכדים החושבים שסבא או סבתא לא מתעניינים בדברים מודרניים. כאשר אני שואל את נכדי על משהו, לעיתים קרובות, הוא עונה: "סבא, בשביל מה אתה צריך לדעת את זה?". התוכנית תעזור לנו להסביר לנכדנו ש "לא על הלחם לבדו חי האדם". הנכדים יכולים להבין שאנחנו לא רוצים לעמוד בצד החיים המודרניים. גם אנשי גיל הזהב רוצים לחיות חיים מלאים.להיות בקשר הדוק עם הילדים והנכדים נותן לנו אפשרות להבין טוב יותר אחד את השני.
כשאני בקשר עם הצעירים גם אני נעשה צעיר יותר. תלמידים שמלמדים אותנו מחשבים גאים בתפקידם, הם מרגישים אחריות ואנחנו משתדלים ללמוד טוב.
ויש עוד יתרון במשך השיעורים אני משפר את העברית שלי. לדעתי יש תועלת בתוכנית הזו לכל הדורות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה