הנאום של אברהם צין בטקס הסיום תשס"ו
לפני כמה זמן,בעידוד,ואפילו בלחץ מצד ידידים,ובעיקר בני משפחה, התהלכתי עם הרעיון ללמוד את תורת המחשב,ואילו אפילו לרכוש מכשיר זה.
והנה לא הרבה זמן אח"כ באה אלי הפניה, מבית ספר רוגוזין, שאני איש עדות אצלם זה כמה שנים, להצטרף לפרויקט הרב דורי, שבין היתר, יאפשר לי, לעבוד עם תלמיד צעיר על המחשב, כמובן,נעניתי מיד בשמחה להצעה, והתמזל מזלי:
א) שמדובר בחטיבת ביניים א' של בית ספר רוגוזין, בקרית אתא, בית ספר מסודר, עם עזרי לימוד טובים, עם מנהלת נעימת סבר, שיודעת בחכמה רבה ותבונה, ליצור אווירה נוחה ולהשליט סדר ומשמעת במוסד.
ב) מורה נחמדה למחשבים, שפועלת ללא לאות ובנאמנות להקנות לנו את יסודות מקצוע המחשב.
ג) אחרונה-אחרונה חביבה מאוד, בר,התלמידה מכיתה ז' שאימצה אותי, נעימה, נחמדה, אדיבה ,בעלת סבלנות אין קץ, מיומנת וזריזה בהפעלת המחשב. הסבריה המאלפים, עוררו בי רצון לנסות ולהשתוות אליה בעניין זה. כל אלה, השפיעו עליי, להירשם לקורס מחשבים בן 100 שעות ורכישת מחשב ביתי.
אני רוצה לציין שבפרויקט הזה, כשהמפגש בין המבוגר והתלמידה הוא אחד על אחד, בניגוד למפגשים אחרים שלי עם תלמידי תיכון, כשהפורום נע בין 80 ל-300 תלמידים, ועם כל הרצון הטוב, אתה לא מסוגל להקדיש לכל אחד את תשומת הלב הרצויה והראויה, כאן המפגש הוא פנים אל פנים, והנתינה היא הרבה יותר אינטנסיבית, התלמידה, מקבלת כל הזמן מידע שוטף, ותשובה מידית על כל שאלותיה.
יש לי סיפוק רב לראות את בר, מגלה עניין רב, בכל הדברים והסיפורים, שקשורים לשואה, ומפנימה אותם היטב.
אם הצלחתי להוסיף על ידי פרויקט זה, עוד נדבך, ואפילו רק קטן, להנצחת השואה, דבר שאולי ימנע בעתיד, מהזוועות והנוראות שהיו להישנות עוד, והיה זה שכרי.
א) שמדובר בחטיבת ביניים א' של בית ספר רוגוזין, בקרית אתא, בית ספר מסודר, עם עזרי לימוד טובים, עם מנהלת נעימת סבר, שיודעת בחכמה רבה ותבונה, ליצור אווירה נוחה ולהשליט סדר ומשמעת במוסד.
ב) מורה נחמדה למחשבים, שפועלת ללא לאות ובנאמנות להקנות לנו את יסודות מקצוע המחשב.
ג) אחרונה-אחרונה חביבה מאוד, בר,התלמידה מכיתה ז' שאימצה אותי, נעימה, נחמדה, אדיבה ,בעלת סבלנות אין קץ, מיומנת וזריזה בהפעלת המחשב. הסבריה המאלפים, עוררו בי רצון לנסות ולהשתוות אליה בעניין זה. כל אלה, השפיעו עליי, להירשם לקורס מחשבים בן 100 שעות ורכישת מחשב ביתי.
אני רוצה לציין שבפרויקט הזה, כשהמפגש בין המבוגר והתלמידה הוא אחד על אחד, בניגוד למפגשים אחרים שלי עם תלמידי תיכון, כשהפורום נע בין 80 ל-300 תלמידים, ועם כל הרצון הטוב, אתה לא מסוגל להקדיש לכל אחד את תשומת הלב הרצויה והראויה, כאן המפגש הוא פנים אל פנים, והנתינה היא הרבה יותר אינטנסיבית, התלמידה, מקבלת כל הזמן מידע שוטף, ותשובה מידית על כל שאלותיה.
יש לי סיפוק רב לראות את בר, מגלה עניין רב, בכל הדברים והסיפורים, שקשורים לשואה, ומפנימה אותם היטב.
אם הצלחתי להוסיף על ידי פרויקט זה, עוד נדבך, ואפילו רק קטן, להנצחת השואה, דבר שאולי ימנע בעתיד, מהזוועות והנוראות שהיו להישנות עוד, והיה זה שכרי.
אברהם צין.
בתמונה אברהם צין והבנות שהשתתפו בתוכנית בכניסה לאולם, בטקס הסיום באוניברסיטת תל אביב
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה